כיצד נשנה את עתיד האקלים של כדור הארץ?

העובדה שמשבר האקלים הוא אמיתי ומעשה ידי אדם היא בקונצנזוס המדעי כבר מספר עשורים. אנחנו יודעים שגזי חממה נפלטים כתוצאה מפעולות יומיומיות כמו להדליק מזגן או לנסוע במכונית, כדי לייצר לנו המבורגר או את הבגדים החדשים שאנו קונים כל כמה חודשים, וההצטברות של הגזים משנה את הרכב האטמוספירה, שמשנה את האקלים. אולם, כיצד זה מיתרגם לסיפור שאפשר לספר עלינו, בני האדם החיים בעולם היום, ועל הכוח שיש לנו לשנות אותו?

דיוויד וואלאס־וולס (David Wallace Wells), עיתונאי אמריקאי שכתב את הספר ‘The Uninhabitable Earth’ (‘כדור הארץ הבלתי־ראוי לחיים’), מנסה לספר לנו סיפור כזה. הוא מדבר מנקודת מבט של אדם שחי את רוב חייו בשנים שמאז 1988, השנה בה מדען נאס”א ג’יימס הנסן דיבר בפני הקונגרס האמריקאי על הסכנה של שינוי אקלים שמקורו בפעילות אנושית: נקודת ציון היסטורית מבחינת המודעות למשבר האקלים. אולם, למרות המודעות הגדלה, למרות ההקמה של הפאנל הבין ממשלתי על שינוי אקלים (IPCC), למרות כל ההבטחות של פוליטיקאים והעשייה הפוליטית בנושא: יותר ממחצית הפליטות התעשייתיות של פחמן דו-חמצני מאז המהפכה התעשייתית נפלטו בשנים מאז 1988. כלומר, האחריות המרכזית למשבר שאנו נמצאים בו היום, והילדים שלנו יסבלו ממנו בעתיד, היא של הדור שחי פה היום.

בסרטון הטד הזה, וואלאס-וולס מדבר על הכוח האדיר שיש לנו, כאנושות, לשנות את האקלים של כדור הארץ, והמשמעויות הנגזרות מכך. מחד, אם ממשיכים במסלול הנוכחי, נגיע להתחממות ממוצעת של 4 מעלות ויותר עד סוף המאה ה-21, עם השלכות חזויות של הפחתה ניכרת במזון, עלייה בקונפליקטים, מיליוני פליטים, תמ”ג עולמי נמוך ב-20% ממה שהיה צפוי ללא שינוי אקלים ועוד. אלו נזקים בכמה סדרי גודל יותר גדולים ממה שחווה העולם בזמן ‘השפל הגדול’ והם בלתי הפיכים.

אולם, בצד התרחישים המפחידים והמייאשים הללו, יש גם היבט של הכח הזה שיש לנו לשנות את האקלים שהוא מעצים: אנו יכולים לפעול אחרת ולמנוע חלק ניכר מהסבל האנושי הצפוי. זו עובדה פשוטה, אומר וואלס-וולס: “הגורם העיקרי להתחממות הכדור הוא פעולות בני האדם: כמה פחמן אנחנו פולטים לאטמוספירה. הידיים שלנו שולטות בברזים האלה, ואנחנו בעצמנו יכולים לכתוב את עתיד האקלים של כדור הארץ”. הוא גם מדגיש שאי-פעולה היא גם צורה של פעולה. וש”אנחנו נכתוב את הסיפור בעצמנו אם נרצה ואם לא נרצה.”

הבעיה נרחבת ומורכבת, ואין פתרון קסם, אולם האמצעים להפחית פליטות גזי חממה זמינים לנו. האתגר הוא לא מדעי ולא טכנולוגי אלא פוליטי. וואלאס-וולס מאמין באפשרות שלנו ליצור “פוליטיקה חדשה, כלכלה חדשה, מערכת יחסים חדשה עם טכנולוגיה ומערכת יחסים חדשה עם הטבע”. בסופו של דבר, הסיפור שהוא מספר הוא אופטימי.