fields of nature

הגבולות הפלנטריים ומשמעותם עבור עתיד האנושות

עד כמה מסכנת ההגברה של הפעילות האנושית את היציבות המדהימה של תקופת ההולוקן? קבוצה של מדענים נדרשה לנושא וזיהתה תשעה תהליכים סביבתיים, ששינויים בהם עלולים לאיים על כושרן של מערכות תומכות החיים של כדור הארץ לתמוך בקיום שלנו לאורך זמן

מכירות/ים את הקריאה 'להציל את כדור הארץ'? סיסמאות ברוח זו פופולריות מאד בפעילות ציבורית למען הסביבה. אולם, ההנחה בבסיס האמירה לפיה אנחנו כבני אדם, יכולים להרוס את כדור הארץ או, לחלופין, להציל אותו, מוטעית ביסודה. למערכת של כדור הארץ יש יכולת התאוששות מדהימה ולראיה: היו חמישה אירועי הכחדה שבהם נכחדו רוב המינים על פני הפלנטה, אך המערכת התאוששה ומינים חדשים התפתחו. מה שנמצא בסכנה הם התנאים שיאפשרו לאנושות להתפתח.

כדי להבין אמירה זו, צריך להסתכל על התנאים שאפיינו את כדור הארץ ב-10,000 השנים האחרונות. לפני זה, המין האנושי (ההומו סאפיינס סאפיינס) חי חיים של ציידים-לקטים. אולם, אחרי עידן הקרח האחרון לפני כ-12 אלף שנה המערכת של כדור הארץ נכנסה לתקופה מאד יציבה מבחינה אקלימית, עם תנאים שאפשרו את תחילתה של החקלאות והתיישבות הקבע. למעשה, כל ההיסטוריה שלנו התרחשה בתקופה הזו: התפתחות הערים, המסחר, האומנות, הפילוסופיה, והפוליטיקה, הציוויליזציות העתיקות והמודרניות, וכן, גם ההיבטים הפחות חיוביים של ההיסטוריה שלנו כמו הסחר בעבדים, הקולוניאליזם, מלחמות העולם ועוד. תקופה זו, המוכרת בתחום הגיאולוגיה כ-'עידן ההולוקן' (Holocene), הייתה 'תקופת חסד' מבחינת התנאים שאפשרו את ההתפתחות של האנושות.

הבעיות התחילו בכ-200 השנים האחרונות, מאז המהפכה התעשייתית באירופה, שבה פיתחנו את הטכנולוגיות והמערכות הכלכליות והפוליטיות שהובילו להגברה של הפעילות האנושית: בשימוש באנרגיה ממחצבים (פחם, נפט וגז), בחקלאות מתועשת, בתהליכי עיור, בצריכה של משאבים ומנגד בפליטות של גזי חממה, מזהמי אוויר מים וקרקע, פסולת ביתית ותעשייתית ועוד. ההגברה הזו בפעילות הייתה אקספוננציאלית, בשנים מאז מלחמת העולם: תקופה שחוקרים מכנים 'ההאצה הגדולה' (the great acceleration).

להגברה הזו של הפעילות האנושית הייתה השפעה בקנה מידה חסר תקדים על כדור הארץ. כמה נתונים להמחשה. לפי דו"ח שהתפרסם ב-2019, 75% מהסביבה היבשתית וכ-66% מהסביבה הימית עברו שינוי משמעותי בשל פעילות אנושית. בנוסף, לפי מחקר שהתפרסם בכתב העת Nature, מספר העצים בעולם פחת בכ-46% מאז ראשית האנושות. ואחד הנתונים המדאיגים ביותר: ריכוזי פחמן דו-חמצני (גז חממה מרכזי) באטמוספרה הם הגבוהים ביותר מזה 800 אלף שנים. ההשפעה שיש לפעילות האנושית כה רחבת היקף, שיש הטוענים כי מן הראוי לדבר על תקופה גיאולוגית חדשה: עידן האנתרופוקן (Anthropocene), עידן שבו האדם קובע תהליכים פלנטריים.

עד כמה מסכנת ההגברה של הפעילות האנושית את היציבות המדהימה של תקופת ההולוקן? קבוצה של מדענים נדרשה לנושא וזיהתה תשעה תהליכים סביבתיים, ששינויים בהם עלולים לאיים על כושרן של מערכות תומכות החיים של כדור הארץ לתמוך בקיום שלנו לאורך זמן:

  1. שינוי אקלים
  2. אובדן מגוון ביולוגי
  3. העמסה של חנקן וזרחן
  4. החמצת האוקיינוסים
  5. שינוי שימוש בקרקע
  6. שימוש במים מתוקים
  7. הידלדלות שכבת האוזון
  8. זיהום אוויר
  9. זיהום כימי

בכל אחד מהתהליכים הללו יש סכנה לנקודות מפנה (tipping points), כלומר, תופעות שיגרמו לשינוי לא ליניארי שיביא את המערכות למצב חדש שהאנושות טרם חוותה. כדי למנוע הידרדרות למצב כזה הציבו המדענים 'גבולות פלנטריים' לשבעה מהתהליכים הללו (לשניים מהם הגבול טרם הוגדר כמותית), תוך שהם מגדירים 'מרחב פעולה בטוח לפעילות האנושית' במערכת של כדור הארץ על סמך הידע המדעי הקיים. נכון להיום, האנושות כבר פרצה ארבעה גבולות פלנטריים: שינוי אקלים, שינוי שימוש בקרקע, אובדן מגוון ביולוגי והעמסה של חנקן וזרחן.

סרטון האנימציה הקצר הזה שהפיק משרד הסביבה השוויצרי מסביר בצורה בהירה את המודל של גבולות פלנטריים, המשמעות של פריצת הגבולות ומה נדרש מאיתנו לעשות כדי להמשיך לחיות במרחב פעולה בטוח לפעילות האנושית. כפי שאנו למדים משנות ה-90, תקופה בה נפרץ הגבול של הידלדלות שכבת האוזון, פעולה בינלאומית רחבת היקף יכולה להחזיר אותנו למרחב יותר בטוח. אולם, הזמן שיש לנו לעשות את השינויים הנדרשים מוגבל.

אורך הסרטון: 5:09 דקות
שמע: אנגלית בלי תרגום
קרדיט: BAFU OFEV UFAM FOEN
פורסם: דצמבר 2017

להרחבה ולהעמקה בנושא: