פרופ’ דן אריאלי אמר פעם שאם היה צריך להמציא בעיה שלאנשים לא יהיה אכפת ממנה, היו ממציאים את משבר האקלים. אז מדוע, למרות שכבר רבים יודעים את העובדות או לפחות את חלקן, אנשים מסרבים להאמין להן?
בסרטון הבא מבית PBS (שיש להם סדרת סרטונים מצויינים על המשברים האקולוגיים) מציג חלק מהסיבות שמראות למה פרופ’ אריאלי כל-כך צודק. הסרטון, כמו אריאלי, מתייחס לאופן שבו החשיבה שלנו בנויה להגיב לסכנות. הבעיה המרכזית היא שאנחנו מתמודדים עם האיומים של היום עם כלים מנטליים שמותאמים לעידן הפרה-היסטורי של ההתפתחות האנושית.
באופן אבולוציוני המוח שלנו התפתח כך שקשה לנו לתפוס ולהגיב לסכנות שיתרחשו בעתיד, שההשפעה שלהן היא הדרגתית ולא ברורה. זוכה ‘פרס נובל’ לכלכלה פרופ’ דניאל כהנמן קורא לזה ‘הטייה לאופטימיות’, כלומר, הנטייה שלנו לחשוב ש’יהיה בסדר’. להטיות הללו מתווסף גם הקושי שלנו להתחבר לסכנה הפוגעת בעיקר באנשים/יצורים רחוקים מהעין או מהלב שלנו. גם התחושה שלא משנה מה שלא נעשה להתמודדות עם המשברים, יכולת ההשפעה שלנו תהיה קטנה מידי, מרפה ידיים.
אריאלי מציע לנו לפנות אל הרגש של הציבור ולא רק באופן רציונאלי, אל השכל, כפי שעשו מדעני ופעילי אקלים במשך שנים. בנוסף, במקרים כמו חיסכון באנרגיה, הוא ממליץ להמחיש לציבור את החיסכון באופן מדיד, ויזואלי ושמאפשר לקבל חיווי לשיפור בהתנהגות שהם עושים.
לצערנו, חלק מהסיבות האלו כבר פחות ופחות רלוונטיות – אנחנו עדים לגלי חום ותופעות של מזג אוויר קיצוני בכל העולם: משריפות ענק באוסטרליה, דרך הוריקנים בארה”ב ועד גלי חום ארוכים ומסוכנים בישראל. האירועים הללו אולי יעזרו לנו להתעורר ולתת תשומת לב לבעיות האדירות שלפנינו. כי אם לא, ככל שנתמהמה בהתמודדות איתן, זה כבר יהיה מאוחר מידי.
אורך הסרטון: 7:33
שמע: אנגלית
כתוביות: ערבית
קרדיט: PBS Digital Studios
פורסם: 15.12.2014
